20 יונ אתה חצוף
הילד שלך מעצבן אותך?
ההתנהגות של הילד היא לא הילד, אלה רק התנהגות והתנהגות אפשר לשנות. זה נכון גם לגבי מבוגרים
כשהורה אומר לילד שלו שהוא מעצבן, וחוזר על זה כמה פעמים, אז הילד קרוב לוודאי יאמין שהוא ילד מעצבן ויתנהג בהתאם עד שיקבל מידע אחר.
כשאומרים משפט שכולל את המילים אתה/את/הוא/היא ואחריה אמירה שלילית, זה יכול להשפיע על ההתנהגות והרגשות של הילד. ילד יתנהג בהתאם למה שאומרים לו (ולאיך שמתנהגים אליו). במקום "אתה מעצבן/חצוף/לא משתף פעולה/איטי/רועש/לא מרוכז/ היפראקטיבי.. ועוד" אפשר לומר: "ההתנהגות שלך לא מקובלת/ לא מתאימה ל….. הדרך שאתה מדבר עכשיו….. אני רואה שאתה כועס עכשיו… כרגע אני מרגישה שאתה לא משתף פעולה…. "
זה נכון לא רק לגבי הורים, אלה גם לגבי קרובים, אחים, מורים, גננות, מדריכים בחוגים וכו', שבמשפט אחד יכולים להשפיע על החלומות של הילדים שלנו. אם הילדה שלכם רוצה כרגע להיות זמרת והמורה לשירה אומרת לה "את לא שרה מספיק גבוה" האם הילדה תקבל את זה כאמת? קרוב לוודאי שכן, למרות שעל טווחי קול אפשר לעבוד בשיעורי פיתוח קול. האם עלינו ההורים האחריות לפחות להציג לה את האפשרויות שעומדות לפניה? כן!.
מומלץ לעשות סדר במילים גם בין האחים ולתת את האפשרות להגיד "מה שעשית עכשיו הרגיז/הכעיס/הרתיח אותי" במקום "אתה מעצבן, אתה תמיד מעצבן ותעוף מפה"
המילה אתה/את שמלווה באמירה שלילית מכווצת ומקבעת התנהגות והרגשה שלילית ולא מלמדת את הילד איך כן להתנהג ואיך כן להתמודד.
המילה אתה/את שמלווה באמירה חיובית מרחיבה ושמה במרחב שאיפה להיות טוב יותר לעצמי ולסביבה "אתה מקסים, אתה פעלת עם הרבה חשיבה, את התאמצת, את למדת, את חברה מקסימה".
גם לנו המבוגרים תמיד יש אפשרות לשנות את ההתנהגות שלנו. אם את אומרת לעצמך שאת אמא לא סבלנית, אז מה תהיה? חסרת סבלנות. אם את אומרת לעצמך "אני משתדלת להיות סבלנית אבל לא תמיד הולך לי" זה אומר שכבר הכל פתוח ויש לך אפשרות לבחור בכל פעם מחדש כיצד תגיבי.
מילים הם בדיוק כמו זרעים, ומה שאתה זורע ומשקה בכל יום, זה גם מה שיצמח… ואנחנו רוצים ילדים שיודעים שבכל נקודה יש להם בחירה.