11 מאי תקשורת
האם אתם מרגישים שהתקשורת עם ילדיכם הנה רצינית וביקורתית? רוב הילדים מוצאים ,שהדרך בה אנו מדברים אליהם הנה רצינית, ביקורתית ומשעממת לעיתים.
דברים קטנים אך משמעותיים כגון : שינוי בטון הדיבור, יד על הכתף, חיוך, קרבה, עשויים לשנות סיטואציות עם ילדינו לטובה.
אנחנו רוצים, שהילדים שלנו ישפרו את התנהגותם ואילו הם מצפים מאתנו, בתת המודע שלהם, שאנו נשנה את התנהגותנו שלנו. אנחנו מודל החיקוי של ילדינו ואנחנו יכולים לעזור להם לשפר את התנהגותם ע"י שינוי בהתנהגותנו ובתגובות שלנו אליהם.
יש לשים לב, כמו לכל דבר בחיים, אנו מתרגלים, לדרך שבה אנו מדברים, מבקשים, דורשים, מדריכים ומחנכים את ילדינו. אנו נוטים להשתמש באותם מילים, טון דיבור ושפת הגוף, שסיגלנו לעצמנו עם השנים.
התקשורת מורכבת מ:
7% מילים
38% טון דיבור
55% שפת גוף
אנו נתקלים "במכשול" עם ילדינו בזמן שאנו מבקשים מהם להתקלח, להכין שיעורי בית ולהקשיב לעצותינו. שינוי בדרך בה אנו מגיבים באחד ממרכיבי התקשורת, יגרום לשבירת תבנית התקשורת החוזרת על עצמה, אשר מתחזקת ומתהדקת עם הזמן. לדוגמא: הילד לא מתעורר בזמן בבוקר, במקום לחזור על המשפטים הרגילים בכעס ועצבים – "נו כבר"!! "קום כבר"!! אני מאחרת"!! אתה תאחר"!! "כל בוקר אותו סיפור"!! "מה יהיה"!! "נו תתלבש כבר"!!, נשנה את טון הדיבור, לטון רך יותר ונוסיף מילים של הבנה והתחשבות "אני מבינה שקשה לקום בבוקר" "גם לי קשה" "בואו נתחיל את היום בכיף" נוסיף מוסיקה לאווירה טובה ונדרבן אותם ברכות תוך כדי שאנו מחייכים לילדים ישירות מידי פעם.
ההורות היא עבודה מאמצת הדורשת סבלנות וסובלנות תוך כדי התחשבות בעבודה, במטלות ובמרוץ החיים.
רצון וגמישות בתקשורת שלנו, עקביות ונחישות ירחיבו את אפשרויות התגובה וההתנהגות שלנו ויובילו לשינוי אצל ילדינו. כשהשינוי בא מאתנו ההורים, הילדים מגיבים בהתאם, דבר שיוביל לשינוי באווירה הביתית ובהתמודדות מחוץ לבית.
עצה לסיום, שימוש בהומור וחיוך בתקשורת בכלל ועם ילדינו בפרט, מוביל לשיתוף פעולה מרצון.